פסק-דין בתיק תא"מ 35233-05-11

1.         ביום 17.9.09, נחתם בין התובעים לבין הנתבעת הסכם אשר על פיו התחייבה הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 400,000 ש"ח + מע"מ, כפיצוי בגין הפקעת שטחים שהיו בבעלות התובעים.

2.         הנתבעת שילמה לתובעים סך של 371,700 ש"ח, וזאת לאחר שניכתה מס במקור על פי אישורים שהומצאה לה על ידי התובעים.

3.         לטענת התובעים, ניכוי המס נעשה שלא כדין ובניגוד לאישורים על פטור מניכוי מס במקור שהומצאו לנתבעת, ומשכך על הנתבעת לשלם להם את ההפרש בסך של 28,300 ש"ח.

4.         במהלך המשפט, הוחזר לתובעים סך של 16,000 ש"ח על ידי רשויות המס, ומשכך, הסכום שנותר במחלוקת עומד על סך של 12,300 ש"ח.

5.         ב"כ הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש לפסוק בתביעה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד 1984, על סמך חומר הראיות שהוגש לתיק ביהמ"ש וסיכומים בעל פה.

6.         לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ובחנתי את חומר הראיות, שוכנעתי כי ניכוי המס במקור שנעשה על ידי הנתבעת לרבות הניכוי על מרכיב המע"מ, נעשו כדין ובהתאם לאישורים על ניכוי מס במקור שהומצאו לנתבעת על ידי התובעים.

7.         התוצאה היא אפוא, שדין התביעה להדחות.

8.         אשר על כן, הנני דוחה את התביעה.

9.         בשים לב לדרך המקוצרת שבה הסתיים ההליך, הנני מעמידה את שכ"ט עו"ד שעל התובעים לשלם לנתבעת, על סך של 1,000 ש"ח כולל.

הסכום הנ"ל ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום,  ז' תמוז תשע"ב, 27 יוני 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: